Отцы и дети — Мишна Брахот, Глава 1, Мишна 4

Отцы и дети – цикл уроков на русском языке, помогающий родителям изучать Мишну вместе со своими детьми по программе израильских хейдеров.

Глава – 1, Мишна – 4

Преподает – рав Шимон Кацман

פרק א — משנה ד

בַּשַּׁחַר {יג} מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ {יד}. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם:

ר»ע מברטנורה שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ. יוֹצֵר אוֹר וְאַהֲבָה: וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. אֱמֶת וְיַצִּיב: וּבָעֶרֶב. מְבָרֵךְ: שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ. מַעֲרִיב עֲרָבִים וְאַהֲבַת עוֹלָם: וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְהַשְׁכִּיבֵנוּ: אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. אַשְּׁתַּיִם שֶׁלְּפָנֶיהָ קָאֵי, יוֹצֵר אוֹר אֲרֻכָּה שֶׁפֹּתַחַת בְּבָרוּךְ וְחֹתֶמֶת בְּבָרוּךְ, וְכֵן מַעֲרִיב עֲרָבִים. אַהֲבָה קְצָרָה, שֶׁחֹתֶמֶת בְּבָרוּךְ וְאֵינָהּ פֹּתַחַת בְּבָרוּךְ: לַחְתֹּם. בְּבָרוּךְ: שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. כְּגוֹן בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת וּבִרְכַּת הַמִּצְוֹת {טו}: (ר»ע מברטנורה).

עיקר תוי»ט {יג} בַּשַּׁחַר. הָכָא דְמַיְרֵי בִּבְרָכוֹת דְּלֹא כְתִיבֵי בַּקְּרָא, נִיחָא לֵיהּ לְמִנְקָט בְּרֵישָׁא דְשַׁחַר, כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּתָמִיד דְּנָקִיט בֹּקֶר תְּחִלָּה, אֲבָל בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּמַיְרֵי בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּקָאֵי אַקְּרָא נָקִיט בְּרֵישָׁא דְעַרְבִית. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. שֶׁבַע בְּרָכוֹת הַלָּלוּ עַל שֵׁם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ (תְּהִלִּים קיט). רַשִׁ»י בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי. וְיִרְאוּ עֵינֵינוּ לֹא חָשִׁיב, דְּתַקָּנָה אַחֶרֶת הִיא. תּוֹסָפוֹת: {טו} לְפֵרוּשׁוֹ הָכִי פֵּרוּשׁוֹ. לְהַאֲרִיךְ, לִפְתֹּחַ. אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. לְקַצֵּר, שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לִפְתֹּחַ. וַהֲדָר תָּנֵי לַחְתֹּם. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה בְּשֵׁם הָרַמְבַּ»ם מְפָרֵשׁ, לְהַאֲרִיךְ, לְהַתְחִיל וְלַחְתֹּם כוּ’. לְקַצֵּר, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל בְּבָרוּךְ אוֹ שֶׁלֹּא לַחְתֹּם כוּ’: (עיקר תוי»ט).